נשים ערביות בדוויות בנישואים פוליגמיים בישראל: כרוניקה של הדרה משפטית מתמשכת
מדוע המדינה איננה אוכפת את האיסור הפלילי על ביגמיה בישראל? כך ש-30-40 אחוזים ממשקי הבית הבדווים הם משקים פוליגמיים? הספר יבקש להתחקות אחר הפער שבין "המשפט עלי ספר" לבין "המשפט בפעולה" בניסיון להבין כיצד ניתן להסביר וליישב את הפער בין האיסור הפלילי על ריבוי נישואין לבין המציאות של פוליגמיה רווחת בקרב הבדווים בנגב, תוך עצימת עין של השלטונות הישראלים (המשטרה ורשויות התביעה), ולעתים אף בגיבוי מסוים מטעם בית הדין השרעי, שהוא חלק ממערכת המשפט הישראלית.
מושג הריבונות במחשבת הרב ד"ר יצחק ברויאר
עבודתי מבקשת לאפיין את המושג "ריבונות" במחשבת יצחק ברויאר, ולהציג את היחס המורכב שהיה לו אליה. יצחק ברויאר (1883-1946) היה מהוגי הדעות החרדים הבולטים של המאה העשרים, ועמדותיו התיאוקרטיות ייצגו התמודדות משמעותית ושיטתית עם מחשבה מדינית מנקודת מבט חרדית. מלבד התייצבותה כנושא מרכזי בכתיבת ברויאר, "ריבונות" היא מושג מורכב, שאימוץ שלו והתנגדות לו כאחת עומדים לטענתי בבסיס תפיסותיו של ברויאר לגבי סדרי הקהילה הפוליטית היהודית. מבעד לניתוחי את שאלת הריבונות במחשבת ברויאר, אני מנסה לאפיין עמדות יסוד אורתודוקסיות בשורת שאלות פוליטיות עקרוניות אחרות.
בין יהודי לדמוקרטי: יסודותיו המוקדמים של משטר הפליטים הישראלי 1948-1954
ישראל, מדינת הלאום היהודית, הוקמה על ידי עם שייצג במערב את אב-הטיפוס למיעוט אתני, דתי ותרבותי. לאחר השואה, ובתווך הסכסוך הערבי-ישראלי המתמשך, תפקידה של ישראל לשמש כמקום מקלט בטוח ליהודי העולם היה לנדבך מרכזי בחזון הציוני, בזהותה הלאומית של המדינה ובהצדקה העקרונית לקיומה. מנגד, הגעתם בשנים האחרונות של מהגרים אפריקאים במספרים משמעותיים נתפסת על ידי חלקים נרחבים בציבוריות ובפוליטיקה הישראלית כאיום לדמותה היהודית והדמוקרטית של המדינה. המאמר חוקר את היסודות המוקדמים מהם התפתח משטר הפליטים הישראלי, וכן את הקשר וההשפעה ההדדיים שבין יסודות אלו לבין תפיסות העולם השונות להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מדינה "אשכנזית ודמוקרטית": ביקורת פמיניסטית-מזרחית של המשפט הישראלי
המחקר בישראל עסק בהרחבה בפענוח הצירוף "מדינה יהודית ודמוקרטית" ובנסיונות פרשניים לייצר הרמוניה מאזנת בנוסחת הזהות החוקתית. לטענתי, זהותה של ישראל תורגמה למעשה לכדי "מדינה אשכנזית ודמוקרטית" ואין כמעט הכרה או ביקורת בספרות המחקרית על האופנים שבהם המשפט הישראלי פועל לאשרור ושעתוק מערך יחסי הכוח בין היהודים-המערבים ליהודים-הערבים. המחקר יתמקד בהיסטוריה המשפטית של חוק ההפלות ובאמצעות עיון פמיניסטי-מזרחי ביקורתי הוא יחשוף לראשונה סיפור שטרם סופר על הרגולציה המשפטית של הפסקות הריון בישראל כניסיון לריסון ילודה מזרחית. מסקנת המחקר היא כי המשפט הישראלי, חרף היותו דמוקרטי ואפילו חרף היותו יהודי, מפלה בין קטגוריות שונות של אמהות יהודיות על בסיס אתנו-מעמדי.
הזכות להיות חייב – החובה כבסיס לזכויות בחוק היהודי
האם ניתן לדבר על זכויות פוליטיות במסגרת תפיסת החוק היהודי? במאמרו Obligation: a Jewish jurisprudence of the social order טען רוברט קאבר כי תהיה זו טעות לחפש מקבילות לשיח הזכויות המודרני במורשת החוקתית היהודית, היות שהיהדות מדברת בשפה של חובות ולא בשפה של זכויות. המאמר יבחן מחדש שאלה זו על רקע הפער במשמעות מושג החובה בעולם המודרני, לעומת משמעותו בעולם העתיק ובפרט בסביבה היוונית רומית שבה עובר רעיון המצווה המקראי טרנספורמציה חשובה המשפיעה על תולדות ההלכה עד ימנו. המחקר יראה כיצד בהשפעת הפילוסופיה הסטואית שגרסה כי רק בני חורין כפופים לחוק, עיצבו חז"ל את מושג החובה והכפיפות לחוק כמבטאת תפיסה עמוקה של חירות פוליטית, באופן שעצם קיומה של חובה דתית (המוטלת על הפרט ביחסים בינו לבין אלוהיו) מקנה זכויות פוליטיות (ביחסים בין חברי הקהילה לבין עצמם).
Law and Identity in Israel: A Century of Debate
במשך מאה שנים נערכו ניסיונות נֶפֶל ליצור משפט שבבסיסו תוכן יהודי-עברי-ישראלי מוסכם: החל בניסיונות להקים בתי משפט עבריים ולעצב 'משפט עברי' בתקופת היישוב ועד המאמצים לקבוע בחוק יסוד שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. הספר עוקב אחרי המאמצים שנעשו להעניק למשפט הישראלי זהות יהודית ישראלית, ובתוך כך בוחן את משמעותה המורכבת של היהדות בעולם המודרני: כדת, כתרבות וכלאום, ובוחן את האתגרים והקשיים העומדים במפני המבקשים לבטא את היהדות במשפטה של מדינת ישראל. הוא עומד על חוסר ההצלחה לבסס את המשפט הישראלי על תוכן יהודי (בשל חוסר ההסכמה על זהות יהודית) ועומד על הדרכים האחרות להעניק למשפט זהות הישראלי זהות יהודית.