השילוב "יהודית ודמוקרטית" עומד ביסוד זהותה ומשפטה של מדינת ישראל. הכרזת המדינה קבעה את מהותה של ישראל כ"מדינה יהודית" ובה בעת אימצה ערכים ליבראליים של שוויון וחירות, שהם תשתית המשטר הדמוקרטי. חוק-יסוד: הכנסת, חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק עיגנו את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית במישור החוקתי. חוק יסודות המשפט קבע את עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל כמקור השלמה שיורי של המשפט הישראלי, ופסקי-דין עקרוניים של בית-המשפט העליון לדורותיו ביססו את האופי היהודי והדמוקרטי של המדינה כאדני שיטתה החוקתית.
ועם כל זאת, גם כיום הזהות היהודית-דמוקרטית של מדינת ישראל עדיין מציבה אתגר משמעותי לעוסקות ולעוסקים בה. משמעותה שנויה במחלוקות ערכיות ופוליטיות מהותיות והיא מעוררת סבך של שאלות ציבוריות ומשפטיות, עיוניות ומעשיות. בין שאלות אלה: מהותה של ישראל כמדינת לאום; מדיניות ההגירה אליה; מעמדם במדינה של מיעוטים דתיים ולאומיים; המתחים בין מובָנים שונים של יהדות ובין זרמי היהדות שונים, בארץ ובתפוצות; השפעת זהותה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית על עיצוב משפטה, המרחב הציבורי שלה, מוסדותיה וחיי הכלכלה והתרבות שלה; ומקומם של ההלכה והמסורת היהודית בעיצוב משפט המדינה והמרחב הציבורי בה.
לעיתים נדמה, כי בשל הקושי להכריע בשאלות-יסוד אלה ואף בשאלות שוטפות של מדיניות ציבורית המשיקות למהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, רבים בציבור הישראלי נואשים מן המאמץ לחתור למימוש האידיאל היהודי-דמוקרטי, ותחת זאת מאמצים גישות-קצה. יש המבקשים לתת בכורה לרכיב אחד בצימוד המאתגר, תוך דילול או הכפפה של הרכיב השני; בעוד אחרים מבקשים הפרדה בין קהילות ומרחבים, כך שכל צד יממש את זהותו הפרטית בנפרד מן האחר. בלהט המאבק בין קבוצות הקצה, נאלם קול מרכזי, של אלה המזדהים עם ההגדרה הדואלית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, רואים בה פוטנציאל להרמוניה ולסינרגיה ולא רק סתירה ודיסוננס, ומבקשים שמשפט המדינה ישקף שילוב בין מערכות הערכים, או לכל הפחות את החתירה להשגת שילוב כזה.
המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי שם לו למטרה לשמש הבית האינטלקטואלי לאותו שדה של עמדות, אמונות ומאוויים שהמשותף להם הוא התפיסה של "יהודית ודמוקרטית" כשילוב אפשרי ומבטיח. אנו ניגשים לצימוד הזה, בראש ובראשונה, כהנחיה מעשית לאופן הבירור של שאלות ומחלוקות שבמדיניות ציבורית – זו המתודולוגיה של הזהות הישראלית. מדינה שמגדירה עצמה כמחויבת לחיבור של עולמות תרבותיים, ערכיים ואידיאולוגיים – "יהודית ודמוקרטית" – מקבלת על עצמה אילוץ רצוי בתהליך הבירור של כל מחלוקת ציבורית, כולל כזו שנוגעת למהות ה"יהודית" ו"הדמוקרטית" של המדינה: עליה לוודא קיומו של שיח ערני, ביקורתי ומכיל, המחויב למתן ביטוי ומענה לצרכים, להעדפות, לאמונות ולחששות של כל זרמי החברה הישראלית, בעודו ניזון מן העושר הערכי המתאפשר מן הדואליות החוקתית הישראלית ומהפלורליזם הרעיוני המגולם הן בדיבור "יהודית" והן בדיבור "דמוקרטית". זו גישה שאינה מוכנה לוותר על אף אחד מהקולות האותנטיים הנשמעים בשדות אלה, אפילו אם השמעתם מקשה על תהליך ההכרעה או מקוממת מי ממשתתפיו; ובה בעת היא אינה מוכנה לוותר לאף אחד מן המשתתפים בהליך קבלת ההחלטות, במובן זה שהיא תובעת מכל המעורבים להכיר ולהתחשב ביסודות הזהות של הצדדים הנוספים, כתנאי להכרעה לגיטימית בכל עניין ועניין.
במסגרת המרכז, מתנהלת פעילות מחקרית, חינוכית וציבורית ענפה שמטרתה גיבוש שפה, שיח וסוכנים של חשיבה יהודית ודמוקרטית. פעילויות המרכז מאופיינות כולן במפגש ובשיח בין שונים, המגובים בידע אקדמי ומנוהלים במסורת הטיעון הרציונלי והמכבד. בין היתר, המרכז תומך בהפקת ידע אקדמי מעולה ובהנגשתו לקהילות הידע הרלוונטיות; מקיים תכניות חינוכיות למגוון קהלים כמו סטודנטים, תלמידי תיכון, מנהיגים חברתיים, אנשי הוראה, ועוד; ופועל גם בזירה הציבורית: המרכז הוא שותף לקונגרס הישראלי, במסגרתו מתקיים מיזם של בניית הסכמות חברתיות, בנושאים שונים העומדים בלב הציבוריות הישראלית. מיזם זה מבקש לחולל תהליך חברתי רחב המוּנע מלמטה, שבמרכזו "שיח בניית הסכמות" מונחה ידע ומחויב להבנה של נקודת המבט של האחר, גם אם לא תמיד להסכמה עמה.
המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי עוסק הן בחקר והן בהובלה של תהליכי הבירור של הזהות הישראלית, מתוך אמונה שלתהליכים אלה יש פוטנציאל משמעותי להוביל להסדרים – חלקיים, נסייניים, הדרגתיים – שיאפשרו בסופו של יום חיים משותפים של הוגנות וכבוד בארץ. אנו מזמינים את הציבור כולו להצטרף אלינו במסע זה.